עונת חציר "משוגעת" עוברת על כוחותינו.
העונה התחילה בצורה מבטיחה מאד, הרבה גשם ופיזור טוב…
אחר כך הגיעו השיטפונות של חודש ינואר.. מאות מילימטרים של גשם בפרק זמן קצר גרמו לשטיפת הדשנים וסחף באדמות הקלות ומצד שני להצפות באדמות הכבדות.
ואז כשהכל נרגע, נעצרו הגשמים למשך חודשיים שלמים.
סרטון חדש של כיבוש חציר לסוסים 2013 – לחץ על התמונה. תשקיע דקה 52 שניות. שווה צפיה

במהלך החודש האחרון מרבית החקלאים התלבטו אם לקצור או להמתין שאולי בכל זאת יגיע איזה גשם מפתיע.. הגשם לא הגיע ומרבית החלקות הראו סימני מצוקה והתייבשות…
מה עושים? קוצרים!!
ועכשיו הגיע הגשם בדיוק כפי שקיווינו רק באיחור של חודש ובעיתוי הגרוע ביותר, כאשר הרבה חלקות נקצרו וטרם נאספו מהשטח. את היקף הנזק נדע רק לאחר ההתייבשות אבל כמו שזה נראה כרגע ולדעתי האישית יהיה נזק כזה או אחר בהרבה חלקות.
כאשר מדברים על חציר שנרטב בגשם זה לא אומר שהוא פסול לשימוש באופן אוטומטי.
גידולי דגנים כגון שיבולת שועל ודגן חיטה יכולים "לסבול" אירוע גשם ולעבור אותו בשלום יחסית,
תלוי בכמות הגשם, במשך הזמן עד הייבוש ובשיטת הקציר המיושמת באותה חלקה.
ככלל כל הרטבה של שחת קצורה על השטח יש בה מידה של נזק לאיכות החומר, החל מהצהבה קלה של השכבה העליונה של השחת ועד עיפוש שלה מה שפוסל אותה לשימוש כמזון לסוסים.
בגידולי הקטניות כגון תלתן, בקיה, אספסת הנזק מהרטבה יהיה לרוב חמור יותר ויש לבדוק את
החציר בקפדנות טרם הרכישה.
*הכותב אינו מתיימר להיות מומחה בתזונת סוסים.

השיחה בשבועות האחרונים בין מגדלי החציר נשמעה בערך כך:

"נו,יש לך נזקים מהגשם ?" 

"הספקת לכבוש את כל החלקות לפני בוא גשמי הברכה ?"

הספקת לטפל בקטניות ?" 

רוב מגדלי החציר בארץ ניזוקו במידה כזו או אחרת מהגשמים ה"חריגים" לעונה, הנזקים מתבטאים תמיד בירידת איכות החציר.
האפשרות ה"קלה" היא חציר שנרטב מעט, נהפך לאחר יום יומיים באמצעות מגוב, ואז יובש ונכבש. במקרים חמורים יותר כמויות הגשם לא מאפשרות להיכנס לשדות כדי להפוך את החציר והוא נותר מונח על הקרקע הרטובה עוד מספר ימים.

חקלאים לא יכולים להתלונן על עונה גשומה, אבל לכל מטבע יש שני צדדים ולעיתים הגשם גם גורם לנזקים בעיקר בגידולי הקטניות (תלתן, בקיה, אספסת, אפונה). גידולי הקיטניות הללו רגישים לרטיבות ובדרך כלל משחירים לאחר חשיפה לגשם משמעותי. לכן אנחנ ותמיד מקפידים לייבש היטב את החלקות שנרטבו ע"י הפיכת הוואלים [השורות] לפחות פעמיים לאחר תום הגשם.

גידולים דגניים כגון שיבולת שועל, דגן וחיטה, פחות רגישים לרטיבות ובדרך כלל, אם נהפכו בזמן, יצאו "בשלום" אם כי בכל מקרה תהיה פגיעה באיכות והגבעולים יקבלו גוון צהוב כהה.

סוסים רגישים במיוחד לפטריות המתפתחות בתוך חציר שנכבש בלחות גבוהה מידי, וההשלכות על בריאות הסוס עלולות להיות חמורות. אם קיים ספק לגבי נוכחות של פטריות (עובש) בחציר, אין להשתמש בו, גם לא כריפוד.
אני אישית דוגל בשיטה הלא מדעית של להריח את החציר, חציר עם ריח משובח הוא בדרך כלל משובח.